סדר יום

כמאמר הגמרא בברכות (כו.): "ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה". ופירש"י (ט:)- שהכוונה ל"אנשים ענוים ומחבבין מצוה". ונודעו דברי הראי"ה זצ"ל (עין איה ברכות א' עמ' 124): "...תפילת שחרית, ראוי שתעורר לבבו נפלאות וחסדי השם ית' הנראים לעין כל בוחן בזריחת השמש ... וכיון שמתפלל לפי השעה שהמציאות בכללה מסכימה לזה אין תפילתו קבע, שאיננה קבועה רק בנפשו לבדו ורגשותיו, כ"א עוברת מהלאה לגבולו ומשקפת על כל העולם הגדול, לראות איך חסד ד' מלאה הארץ...". והאריכו עוד בספרים בגודל מעלת תפילת ותיקין.

(קצב אישי)- כמאמר הגמרא בעבודה זרה (יט.) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר. המלצת חז"ל מקדמא דנא היא [ואין זה בא לשלול שיטות אחרות של ימינו]- שתחילה יילמד אדם בדרך היקף- ורק אח"כ יעיין בסברות ובפלפול. וידוע מה שכתב הארחות צדיקים (שער התורה בגנות הפלפול וחובת החזרה): "ועוד בדור הזה נשתכחה התורה, מחמת כי הלומדים הללו סבורים לעשות כמו הראשונים להחזיק בפלפולים, אך אינם דומים לחכמי צרפת כלל וכלל. שלבם היה פתוח כאולם, ותורתם הייתה אומנותם, והיו ממיתים עצמם עליה יומם ולילה; לכן השיגו וידעו בפלפולם. אבל עכשיו אינם יודעים כן, אלא מבלבלים זה את זה, ומבטלים רוב היום ועוסקים באותו לימוד כחצי יום, והלמוד שלהם עראי דעראי והביטול קבע".

נביא את דבריו המפורסמים של הרב (הראי"ה קוק זצ"ל בעקבי הצאן עבודת א-להים): "..על-כן אין לשער כמה גדולה היא החובה עכשו על גדולי תלמידי-חכמים, וכל מי שיש לו כשרון ונטיה לדברים רוחנים ונשגבים, לקבע עיקר הלמוד והעיון במרומי החכמה האלהית, שהיא כוללת האגדה בכללה, כאשר צוחו על זה מעולם אנשי הסגולה שבכל הדורות, מבעלי העיון בקבלה, חסידות, פילוסופיה, מחקר, מוסר, לצדדיהם השונים והמסתעפים. כל הניגודים שנפגשו במחנות הללו, ומכולם על המתיחדים בדברים מעשיים לבד, לא באו כי-אם מאותה הנטיה הקיצונית שנולדה בכל מפלגה לחשוב שהעולם איננו צריך לקיומו כי אם לה לבדה".

וכן מבאר מרן רבינו יוסף חיים זי"ע בעל הבן איש חי את מאמר הגמרא "כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ"- שכל העוסק בחלק הפנימי של התורה זוכה ומאירות עיניו בחלק הנגלה של התורה. 

בישיבה מתקיימים שני מסלולי לימוד בש"ס.

המסלול האחד לימוד היקפי: כשההדגשה היא על ידיעת עומק הפשט, בקצב של דף ליום.

המסלול השני לימוד עיוני: כשהדגש הוא על עומק דברי הראשונים בסוגיה הנלמדת.

הלימוד ההיקפי מקנה לתלמיד שליטה רחבה בכל חלקי התורה ובפרט בש"ס, מעניקה ידע והתמצאות בסוגיות רבות כדוג' התוספות
וע"י הקפת הש"ס כמה פעמים תוך זמן יחסית קצר מאפשרת לתלמיד פרספקטיבה רחבה על סוגיות, הלכות והשקפות שונות. 

'אין אליהו נענה אלא בשעת המנחה' וכבר כתבו רבותינו על מעלת וחשיבות תפילת המנחה, שאדם מישראל עוצר את סדר יומו ומתדבק בקונו. 
כחצי שעה לפני מנחה, התקין ועמד על כך הרב אליהו זצ"ל שיגרסו תלמידי הישיבה בתיקוני הזוהר, שכידוע מהבעש"ט שציווה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים (ליקוטי תורה מטשערנוביל, הדרכה ז')
וכן הורו גדולי ישראל לקרוא בכל יום מס' דפים בזוה"ק והיא הכנה רבתי וזיכוך גדול.

בישיבה ישנם מספר הנהגות בנוגע לתפילה ומנהגינו בישיבה להתפלל עם גערטל משום 'הכון לקראת אלקיך ישראל'. 

בישיבה מתקיים לימוד טור ושו"ע על הסדר (הלכה למעשה), לימוד אשר מקנה יסודות בסיסיים לחיים כבן תורה. 

לימוד טור ובית יוסף ואח"כ שו"ע ונושאי כליו, משנה ברורה, כף החיים ועד לפוסקים האחרונים, מוביל להכרה ותפיסת ההלכה על רוחבה והיקפה, אליבא דהלכתא כפשוטו. 

אומרים בשם אחד הגדולים, שהסיבה שצריך ללמוד פעם ראשונה- היא רק כדי שתהיה חזרה בלימוד, כי העיקר בלימוד הוא דווקא החזרה.

"רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"
וע"כ נועד סדר הערב בעיקרו לחזרה וחידוד הלימוד במשך היום.